ESG לשוק לא צפוי

איך תגיב כששוק משנה כיוון בלי אזהרה?

בוא נצא למסע קצר אך מהותי: בשווקים הלא‑צפויים של היום, ההחלטה להשקיע ב‑ESG כבר לא עניין של מצפון בלבד – היא כלי פרקטי שמוריד סיכון ופותח הזדמנויות. בשני המשפטים הראשונים של המאמר המקורי נכתב שהשווקים מלאים אי‑ודאות וש‑ESG אינו רק תווית אתית. כאן אני אראה לך איך להפוך את ההצהרה הזאת לאסטרטגיית פעולה: מה כדאי להכין לפני שמשקיעים, איזה שילוב של נכסים עובד כשאין וודאות, איך למדוד השפעה אמיתית ואיך Value² ממקמת את עצמה כדי לתת לך מענה מעשי.

במהלך המאמר אני אוביל אותך בשבעה שלבים ברורים – מסדרת הכנות ראשוניות ועד בדיקת תוצאות – כדי שתוכל לבנות תיק שמשלב הגנה, פוטנציאל צמיחה והשפעה מדידה. תקבל דוגמאות מעשיות, נתונים עדכניים ותובנות פרקטיות כדי לפעול כבר היום.

תוכן עניינים

1. שלב 1: הכנה ראשונית – להבין את אי‑הוודאות
2. שלב 2: מיפוי מחקר ותשתיות מידע
3. שלב 3: בחירת אסטרטגיית תיק (core‑satellite)
4. שלב 4: ניהול סיכונים בפועל בתקופות תנודתיות
5. שלב 5: מדידת השפעה ובחינת KPI
6. שלב 6: ביצוע ובחירת שותפים
7. שלב 7: סקירה, התאמה ולמידה מתמדת

שלב 1: הכנה ראשונית – להבין את אי‑הוודאות

לפני כל מהלך השקעה, שאל את עצמך: מה בדיוק מאיים על התיק שלי אם הדולר קופץ, הריביות עולות או חצי שרשרת האספקה קורסת? בשנים האחרונות הגורמים לאי‑וודאות כוללים אינפלציה, שינויים בריביות, לחצים גיאופוליטיים ושינויים רגולטוריים סביב פחמן. מחקר עדכני מצביע שב‑Q2/2025 כ‑59% משוק הקרנות באירופה שילבו שיקולי ESG, כאשר נכסים בהיקף של כ‑€6.4 טריליון מדווחים תחת Article 8 ו‑Article 9 — ראו סיכום מצב השוק ב‑Investing.com (מה המצב של ESG ברבעון השני של 2025). המסר ברור: רגולציה ושוק יצרו סביבה בה חברות שלא מוכנות לשינויים עלולות להיפגע.

מה לעשות בשלב הזה: הגדירו מטרות (תשואה מול השפעה), קבעו אופק זמן ונזילות רצויה, וסמנו גבולות של סבילות לסיכון. שאלו עצמכם: האם אתם מוכנים להחזיק נכסים תנודתיים אם הם מספקים השפעה משמעותית? האם אתם דורשים נזילות גבוהה?

שלב 2: מיפוי מחקר ותשתיות מידע

אחרי שהגדרתם את המסגרת, בנו תשתית מידע איכותית. אל תסתמכו רק על דירוגים צד שלישי – דרשו דוחות השפעה מפורטים, שיטות מדידה וראיות לאימות. סקרים עדכניים מצביעים על שיעור גבוה של משקיעים שמשלבים ESG בהחלטותיהם; לדוגמה נתונים עכשוויים על מגמות המשקיעים ב‑Statista מספקים תמונה כוללת של אימוץ ESG בקרב משקיעים מוסדיים ופרטיים (מגמות השקעות בר-קיימא ב‑Statista). המשמעות: אל תסתפקו בסימון "ESG" בשם הקרן – דרשו שקיפות על KPI, שיטות מדידה ואימות חיצוני.

כלים פרקטיים: צרפו רשימת מקורות — דוחות שנתיים, דירוגי MSCI, מדדי פליטה, ותיעוד Theory of Change. קראו גם מסמכי חיזוי רגולטורי שיכולים להשפיע במידה רבה על עלויות ודיווח – ראו תחזיות רגולציה ל‑2025 ב‑MoFo (תחזיות ESG וסustainability ל‑2025). העדיפו שותפים שמספקים נתונים פתוחים ושיטות מדידה ברורות.

שלב 3: בחירת אסטרטגיית תיק (core‑satellite)

הקונספט ההפשוט והרציונלי הוא לבנות תיק בשכבות: ליבה יציבה ו"לויינים" סלקטיביים עם פוטנציאל אלפא והשפעה. זו גישת core‑satellite שמאזנת נזילות, חשיפה ומאפשרת להתמקד באפיקים בעלי השפעה.

דוגמה להרכב תיק של $100,000:

• Core (60%): קרן אקוויטי גלובלית ממוקדת ESG או קרן אימפקט צפון‑אמריקה – יציבות ונזילות.
• Satellite (30%): בחירות מניות אימפקט, חשיפת small caps ישראליים משפיעים ותחומי קיימות – פוטנציאל אלפא.
• נזילות (10%): מזומן ואיגרות חוב קצרות – מרחב לתגובה מהירה.

זו דוגמה המבוססת על עקרונות Value²: איזון בין ביצועים פיננסיים והשפעה, עם גמישות תפעולית. קבעו מדיניות rebalance רבעוני וכללי פעולה במצבי שוק קיצוניים.

שלב 4: ניהול סיכונים בפועל בתקופות תנודתיות

ניהול סיכונים ב‑ESG חורג מסינון חברות מזהמות. יש לזהות גם סיכונים תפעוליים, תלות בשרשרת אספקה וחשיפה רגולטורית. מוסדות עם ממשל תאגידי לקוי עלולים לסבול מקנסות ותקלות שיפגעו בשווי – ולכן ממשל חזק מהווה שכבת הגנה חשובה.

כלים מומלצים:

• קבעו חשיפה ענפית וגיאוגרפית מקסימלית.
• השתמשו ב‑stop‑loss וכללי מסחר כדי להפחית השפעות רגשיות.
• בדקו עלויות הון: חברות עם דירוג ESG גבוה לעיתים נהנות מגישה זולה יותר להון, היבט שמפחית סיכון פיננסי – ראו ניתוחים עדכניים ב‑McKinsey על הקשר בין קיימות ליתרון כלכלי (תובנות קיימות ב‑McKinsey).

שלב 5: מדידת השפעה ובחינת KPI

אם אתם לוקחים סיכונים למען השפעה, דרשו תוצאות מדידות. בקשו תשובות לשאלות אלה מקרנות ומנהלי השקעות: מה המטרות (SDG) הממוקדות? אילו KPI נמדדים – פליטות CO2, חיסכון במים, מספר משתמשים המקבלים שירות? האם המידע מפריד בין outputs ל‑outcomes?

דוגמה פרקטית: קרן שמשקיעה באנרגיה מתחדשת עשויה לדווח על הורדת פליטות של X טון CO2 בשנה (output) ועל עלייה באחוזי אנרגיה מתחדשת באספקת החשמל לאוכלוסייה (outcome). דרוש תיעוד שמראה שינוי מהותי ולא רק פעילויות.

כלים תמיכה: דרשו דוחות השפעה שנתיים, Theory of Change ותיעוד אימות צד ג'. שילוב מדדים פיננסיים עם מדדי השפעה יוצר תמונה שלמה של ביצועי התיק.

שלב 6: ביצוע ובחירת שותפים

בשלב היישום תאלצו לבחור בין קרן גדולה לבוטיק. לכל אחת יש יתרונות: קרנות ענק מציעות נזילות ותמחור תחרותי, בעוד בוטיקים מספקים ניתוח מעמיק, גישה ל‑small caps ופוטנציאל אלפא.

Value² דוגמה: הבית להשקעות אחראיות המתמקד במדיניות 100% ללא דלקים מאובנים, מתמחה ב‑small cap ומשלב ESG עם ניתוח פיננסי ידני. שותפויות מקומיות כגון Ayalon ו‑Nardis מספקות מעטפת מקצועית ומקומית. בשלב הבחירה שאלו: האם יש שקיפות בתהליך הסלקציה? האם קיימים דוחות מדידה ואימות צד ג'? האם יש ניסיון בזמנים של משבר?

שלב 7: סקירה, התאמה ולמידה מתמדת

השקעה היא תהליך דינמי. קבעו בדיקות רבעוניות: בחנו חשיפה אינדקסית, כווננו בין core ל‑satellite בהתאם לשינויים בשוק, והעריכו ביצועי השפעה. למידה ממקרי מבחן מוצלחים ושימוש במידע ודיווח בעלי מובילות משפרים תוצאות לטווח הארוך – כפי שעלה גם בדיונים על "המהפכה המשקיעית" וחשיבות הנתונים בדיווח השקעות.

עקבו אחרי עדכוני רגולציה שעלולים לשנות את תנאי שוק המימון ודרישות הדיווח – למידע על תחזיות רגולטוריות ראו את ניתוחי MoFo ל‑2025 (תחזיות רגולציה ל‑2025 ב‑MoFo).

נקודות מרכזיות

• הגדירו מטרות ברורות לפני כניסה: תשואה מול השפעה, זמן ונזילות.
• השתמשו בגישת core‑satellite: ליבה יציבה ולוויינים להשגת אלפא וההשפעה.
• דרשו שקיפות ומדדי KPI ברורים – עם אימות צד ג'.
• ניהול סיכונים חשוב כמו בחירת ניירות ערך: שמרו על כללי יציאה ו‑rebalance תקופתי.
• בחירת שותף משפיעה על גישה: בוטיק כמו Value² יכול להציע ניתוח דקדקני וחשיפה ל‑small caps; קרן ענק מספקת נזילות ותמחור.

שאלות נפוצות

ש: מה ההבדל הממשי בין קרן ESG לקרן רגילה מבחינת ניהול סיכונים?
ת: קרן ESG משלבת סינונים ושיקולי סיכון סביבתיים וחברתיים וכן מדדי ממשל – אלה יכולים להפחית חשיפה לאירועים כמו קנסות סביבתיים או משברים תפעוליים, אך אינן מבטיחות הגנה מפני שינויים כלליים בשוק.

ש: האם השקעה ב‑ESG תמיד תואמת תשואה טובה יותר?
ת: לא תמיד. לעיתים פרופיל סיכון/תשואה משתפר, אך התוצאה תלויה בסלקציה ענפית, ניהול ותמחור. העריכו כל תיק פרטנית.

ש: איך בודקים greenwashing?
ת: בקשו דוחות השפעה מפורטים, Theory of Change, אימות צד ג' ומדדים כמותיים עם יעדי SDG ברורים.

ש: מה היתרון בעבודה עם בוטיק כמו Value²?
ת: בוטיק יכול לספק ניתוח ידני מעמיק, חשיפה ל‑small caps עם פוטנציאל צמיחה ומדיניות ברורה (למשל 100% ללא דלקים מאובנים). מתאים למשקיעים שמחפשים אלפא והשפעה לצד ניתוח דקדקני.

ש: כמה חשובים היבטי רגולציה בעת בחירת השקעה ESG?
ת: מאוד – חקיקה משפיעה על עלויות, גישה למימון ודרישות דיווח. עקבו אחרי תקנים כמו SFDR/TCFD ועדכוני רגולציה מקומיים ובינלאומיים.

ש: איך מתחילים עם $100K?
ת: דוגמה: 60% לליבה גלובלית, 30% ללויינים משפיעים ו‑10% לנזילות; הגדירו rebalance רבעוני ותוכנית יציאה מסודרת.

אודות Value²

Value² היא הבית להשקעות אחראיות החלוץ בישראל בתחום ה״השקעות אחראיות״. החברה הוקמה בתחילת 2019 ומציעה קרנות מנוהלות המשקיעות בתיקי השקעות מאוזנים של חברות ציבוריות מצטיינות, המתאפיינות בהתנהלות ארגונית וניהול סיכונים ברמה גבוהה (ESG), ובמקביל נותנות מענה לצרכים גלובליים בוערים עם פוטנציאל צמיחה גבוה (SDG).

התוצאה – הבית להשקעות אחראיות, נטול דלקים פוסיליים, בעל השפעה מדידה, שמציג ביצועים עקביים העולים על מדדי הייחוס המקובלים, תוך מחויבות לתשואות פיננסיות חזקות.

אין באמור התחייבות להשגת תשואה או להוות אינדיקציה לתוצאות העתיד. האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בשותפויות/במוצר פיננסי אחר ו/או ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ההשקעה הינה על בסיס הצעה פרטית. הזכויות בשותפות אינן רשומות ולא ירשמו למסחר בבורסה או בשוק מוסדר. ההשקעה במוצרים השונים הינם בהתאם לתנאי ההסכמים וטומנים בחובם סיכונים כמפורט בהסכמים וכן סיכונים נוספים הנובעים מחשיפה לני"ע.

האפשרות הבאה היא פשוטה: האם תרצה שנעבור ביחד על ההתאמה של תיק ה‑$100K שלך לשלבים שתיארתי ונכין עבורך דוגמת הרכב תיק מותאמת אישית?