בעולם למעלה מ-1600 גופים פיננסים ומנהלי השקעות, המנהלים נכסים בשווי של 64 טריליון דולר, וחתומים על אמנה להשקעות אחראיות Principle of responsible Investment . בישראל עדיין אין גוף פיננסי החתום. בשיחות עם מנהלי השקעות עולים ארבעת החסמים – שאין תשואות, שאין עניין, שאין סיכון וזה ממש מסובך….
תשואות – כולם חוששים שהשקעות אחראיות כוללות ויתור על חברות לא אחראיות. ואם נוותר חלילה על חברה שבשבילה חוקים ונורמות בסיסיות הם בעיקר מכשולים שצריך לעקוף בדרך לעוד רווח – התשואות שלנו יפגעו באופן כלשהו.
ראשית, המחקרים מראים אחרת – ההשפעה של אחריות תאגידית על ביצועי חברות, או ביצועים של קרנות אחראיות הוא תחום שרואה כמות מחקרים עצומה בכל שנה. בשנת 2015, פורסם מחקר שמסכם 2000 מחקרים – הבחינה נעשת ממגוון זוויות, החל משיטות השוואה שונות, בחינה גיאוגרפית, מחקרים אשר חוקרים את הקשר בין ביצועים פיננסיים לאחריות חברתית אצל חברות לבין כאלו שמשווים קרנות אחראיות מול המקבילות שלהן.
החוקרים מסכמים את התוצאות שלהם בכך שהרוב הגדול של המחקרים מדווח על קשר חיובי בין אחריות לביצועים (דיסקליימר: אם רוצים להרחיב על זה, אז כל מחקר בודק נושאים תחת תנאים מסוימים ולפעמים מגיעות תוצאות מעורבות, כך שבמחקרים שלא הגיעו למסקנה מסודרת או הגיעו למסקנה תחת תנאים מסויימים ייתכנו גם תוצאות חיוביות).
שנית – נכון שמנהלי השקעות מפחידים אותנו חדשות לבקרים מויתור על השקעה בחברות שמוכנות להרוס את עולמנו תמורת עוד חלקיק אחוז של מניה עולה, אבל סינון הוא לא הדרך היחידה לעשות השקעה אחראית. משקיעים מוסדיים רבים פונים לאסטרטגיות דוגמת אקטיביזם שבהן הם מכתבים ונפגשים עם חברות ומעודדים אותן לנהל נושאים שקשורים לאחריות חברתית וסביבתית. גם מתוך ראיה שיש לזה השפעה על עתיד החברות. כיצד אסטרטגיה זו משפיעה? בשנת 2015 פורסם מחקר על הנושא אשר הראה שחברות אשר נענות למעורבות משקיעים בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי מראות צמיחה גבוהה יותר מחברות אשר לא מראות הענות מבחינת המשקיעים.
כלומר, ניתן לגרום לחברות להיות יותר אחראיות בלי לוותר באופן מיידי על השקעה.
הציבור לא מעוניין –
מחקרים בחו"ל מראים שהעניין בהשקעות אחראיות עלה בדורות האחרונים – מחקר של מורגן סטנלי מראה ש-71% מכלל הציבור מעוניין בהכנסת שיקולי קיימות בהשקעות, בקרב דור ה-Y , שיעור המתעניינים עומד כבר על 84%. ייתכן שהשינוי בתפיסה נובע מכך שהדור הזה כבר חונך בעולם שבו המודעות לנושאאי סביבה עלתה. ייתכן גם והדור הזה, חושב על חיסכון ככלי לתיכנון עתיד במקום רק ככלי ליצור תשואה, כאשר בעתיד הזה נכנסים שיקולים של לחיות בעולם שעוד נשארו בו יערות גשם לבקר בהם או לפחות מים נקיים לשתיה מהברזים.
לא רק דור ה-Y אלא כלל הציבור עבר שינוי מכריע בשנים האחרונות. לפני 20 שנה, העבודה הייתה נשארת קבועה יחסית ובעיקר במשרד, היו מעט ערוצי תקשורת וכדי לקבל מידע עצמאי על העולם היה צורך בצלחת לווין על הגג. אנחנו חיים בעולם אחר בו לא ניתן לנתק את העבודה מהבית, או את הרווח וההפסד בתיק ההשקעות מהרווח וההפסד שלנו בתחומים אחרים בחיים.
טרם נעשו מחקרים על תפיסת הציבור בישראל על השקעות אחראיות עם זאת ומוצרים ירוקים עם זאת,ברוב המחקרים נראה שהציבור הישראלי מגלה פיתוחות לרעיונות של קיימות – הרבה פעמים בשל המודעות שלו לקשר בין הפחתת ההשפעות הסביבתיות ליעילות כלכלית וחיסכון בכסף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4649942,00.html
גם אם זה לא מופיע בסקרים בציבור כבר חלה התעוררות – דוגמת מחאה ציבורית שהובילו ארגוני הסביבה "מגמה ירוקה" "אנו" ו"חדר המצב" בדרישה ממנהלי קרנות הפנסיה לא לקנות אג"ח של בז"ן בעת הנפקתו.
נושאי קיימות אינם סיכון או כבר מתומחרים פנימה – לפי הפורום הכלכלי העולמי בין הסיכונים הגדולים ביותר הניצבים בפני העולם נמצאים מחסור במים ובמזון,שינוי אקלים, מזג אוויר קיצוני וחוסר יציבות חברתית. אנחנו רואים סימניםבמידת מה לכל אחד מהם. האם משהו מה משוקלל לתיק המניות שלנו אשר מנסה לזהותסיכונים עתידיים? יש שפע של דוגמאות לחברות שנפלו בגלל אי-ניהול סיכונים סביבתיים ובשביל להבין את המשמעות של אי יציבות חברתית לביצועים פיננסיים מספיק להסתכל בגרפים של חברות שמוזכרות בטוויטר של טראמפ. אז יש לנו את הצד של הסיכונים – האם מנהל ההשקעות שלכם מכניס חברות אשר ערוכות היטב לניהול סיכונים אלה? אשר יוכלו להרוויח ולאזן את ביצועי התיק כשכל שאר החברות נופלות?
ולבסוף החשש הגדול שזה ממש מסובך. מספרים שגם לנהל השקעות זה ממש מסובך ויש אנשי מקצוע שיודעים לעשות את זה, וכך גם בהשקעות אחראיות. יש מספיק אנשים שיודעים.
