המילה השלטת בלקסיקון הקורונה נכון להיום היא מוטציה. חדשות לבקרים אנחנו למדים על זן חדש ממדינות שונות בעולם שמאיים להיות זה שייקח מאתנו את התקווה לסיום הרעה שנפלה עלינו.
אבל מה אם נספר לכם שאותה מוטציה קטלנית שכולם חוששים ממנה, נמצאת בקרבנו כבר שנים? שכולם מדברים עליה, אבל ממעטים לפעול כנגדה? ושלו רק היינו מבינים כמה פעולות כנגדה לא רק מקטינות את הסיכון להיפגע ממנה, אלא גם ניתן אפילו להרוויח מהן כסף – היא כבר הייתה ממוגרת ממזמן. אנחנו כמובן מדברים על מוטציית האקלים.
מספיק להסתכל על הדו"חות האחרונים של הWORLD ECONOMIC FORUM, הארגון הכלכלי הגלובאלי שהתכנס לפני מספר שבועות לפגישתו השנתית , ובו מדורגים הסיכונים לכלכלת העולם על פי רמת הסבירות שהם יתממשו וההשפעה שתהיה להם, בכדי להבין שהבעיה הענקית שנצבת בפני האנושות אינה רק מגיפה עולמית, אלא משבר סביבתי- חברתי חמור.
הסיכונים האקלימיים בדו"חות מדורגים כמהותיים ביותר מזה כבר כמה שנים, לא רק בגלל הנזק הפיזי והפיננסי שהם עלולים לייצר לכלכלה, אלא גם בשל ההשפעה שלהם על סיכונים אחרים כגון הסיכון של מחסור במים, המוגדר כסיכון חברתי, הסיכון בפגיעה בחוסן החברתי, הגירה המונית, סיכוני אשראי וסיכונים אחרים. כלומר, סיכונים סביבתיים עלולים להפוך לסיכונים סיסטמים, ולכן הWEF , ארגון כלכלי גריידא, בחר לעסוק בהם, ואף עומד להציג השנה את תכנית "האתחול הגדול" לה שותפים גם יו"ר קרן המטבע העולמי ומנהיגים מהעולם. לדברי מייסד הפורום, ההשפעה של מגיפת הקורונה עלולה להיות קטנה אל מול ההשפעות של אי טיפול בכשלים הסביבתיים חברתיים הקיימים כיום. השפעות שחבישת מסיכה ושמירה על ריחוק חברתי לא תספיק כדי להגן מפניהם, ויתרה מכך- להגן על ההשקעות שלנו בפניהם.
אין ספק שהעולם משתנה. אז איך משקיעים בעולם משתנה שכזה. איך בוחרים את החברות שיש להן את החוסן להתמודד בעולם שכזה. האם השקעה באנרגיות מתחדשות זאת הדרך?
זאת התחלה טובה…אבל ממש לא מספיקה. עד לא מזמן חוסנן של חברות נבחן על בסיס פרמטרים כלכליים כגון רזרבות מזומנים, או חשיפה לאשראי ועוד. אבל כיום נדרש סט כלים חדש.
הכלי החדש לניתוח חוסן חברות מורכב משני אלמנטים. הראשון מתייחס לבחינת הסיכון של החברות ע"י בדיקת יכולתן לעמוד באתגרים העולמיים המשתנים. זאת ניתן לבדוק ע"י בחינה של התנהלות החברה על פי פרמטרים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. השני מתייחס דווקא לזיהוי הזדמנויות עסקיות ע"י החברות, ע"י בחינת הכנסותיהן משירותים ומוצרים ברי קיימא נדרשים.
באשר למרכיב הראשון, כאשר אנו בוחנים את התנהלות החברות מבחינה סביבתית, חברתית וממשל תאגידי (ESG),חשוב לנו לבחון איך החברה מנוהלת פנימה, לדוגמא – כיצד היא מנהלת את עובדיה, ניהול המוצר שלה ופרטיות לקוחותיה; איך היא מנהלת את השפעותיה הסביבתיות, ואיך היא עושה עסקים כלפי חוץ ומתנהלת אל מול בעלי העניין השונים שלה: הלקוחות, הספקים, הממשלה, קהילה ועוד. סיכונים אלה מהותיים והם עלולים להוות סיכוני מוניטין על שמה הטוב של החברה, סיכוני רגולציה, סיכונים תפעוליים לאור התייקרות חומרי גלם, וסיכוני כוח אדם ופגיעה ביכולת של חברות לגייס את דור המילניום שהנושאים הללו חשובים לו.
כך, הקורונה הוכיחה שחברות שהייתה להן מדיניות מתקדמת בתחום של work life balance ואפשרו בימים כתיקונם לעבוד מהבית, יכלו תוך ימים ספורים להעביר את כל העובדים לעבודה מהבית. כך גם חברות עם מחויבות לספקים ועם מוסר תשלומים ראוי, היו החברות שהספקים היו מחויבים להן ויכלו להמשיך ולייצר גם בזמן המשבר עצמו. ממחקר שפרסמו iris Vigeo E, חברת מחקר הESG המובילה שבבעלות חברת דירוג האשראי Moody's , עולה שחברות רבות שהיו להן אירועים חריגים הקשורים לנגיף, לדוג' אספקת ציוד מגן לא מספק לעובדים, מדיניות או תהליכים לקויים להגנת הצרכן, ומתן מידע מוטעה אודות המגפה נפגעו בליבת עסקיהן.
חיסוני הקורונה אמנם מספקים אופק ותקווה לסיומה הקרב של המגפה, אך אל לנו להיות שאננים. המשבר הבא כבר בפתח. ובכדי לא להיתפס שוב לא מוכנים, עלינו לבחון עוד היום כיצד חברות ערוכות לשינוי אקלים, איך הן מנהלות את צריכת המים ומתכוננות למחסור במים, מה היא טביעת הרגל הפחמנית שלהן, אילו תשתיות שלהן ערוכות להתמודדות עם שינוי אקלים, אילו מהלכים הן עושות למעבר לכלכלה דלת פחמן, האם הן מכירות את השינויים הצפויים לחומרי הגלם שלהן, והאם הן מסייעות לספקים שלהן להתאים עצמם לשינויים הללו.
אבל לצד ניהול הסיכונים, בחינת חוסנה של חברה חייב לעבור דרך בדיקת אופן התייחסותה לניצול הזדמנויות, ופוטנציאל צמיחתה בעולם החדש. הדוגמא הבולטת ביותר הן האנרגיות המתחדשות, בשנת 2020 עלו במאות אחוזים. אך אנרגיות מתחדשות הוא מקור צמיחה אחד, שאנו מניחים כי עוד ימשיך לצמוח וחשוב להבין שההזדמנויות הנן מרובות.
אם כן, האתגר של משקיעים הוא איך לאתר את הפוטנציאל הבא. המענה לאתגר הן יעדי האו"ם לפיתוח לקיימות ה – Sustainable Development Goals או בקיצור SDG. מדובר ב 17 יעדים גלובליים שנחתמו בשנת 2015 ושבמטרה להשיגם עד שנת 2030 מושקעים כיום כבר 1.4 טירליון דולר , והערכה היא שנדרשת השקעה של 3.9 טריליון דולר נוספים בשנה. המשמעות היא שההשקעה בתחומים הכלולים ביעדים אלו, כגון חינוך, מים, תחבורה ואנרגיה אמורה לשלש את עצמה, ומאחר ורק 10% מההשקעות עתידות להגיע מתקצוב הממשלות ו 90% אמורים להגיע מהמגזר העסקי והשוק הפרטי- המדינות דואגות לייצר תמריצים והקלות כדי למשוך השקעות לתחומים הללו. דוגמא לכך ניתן למצוא באירופה, שם גוש האירו השיק את ה Green New Deal, התכנית הכלכלית סביבתית, וכמובן שאי אפשר להתעלם מהנעשה כיום בארה"ב, שם האג'נדה העיקרית של הממשל החדש מדברת במונחי סביבה וחברה. לכן, חברות עם מוצרים ושירותים העונים ליעדי תכניות הממשלים השונים הנן בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.
כך לצד השקעות באנרגיות מתחדשות, מומלץ לבחון השקעות בתחום של מים וסניטציה, שהשקעה בה עתידה להיות 400 מיליארד בשנה, ויכולה לכלול השקעה בחברות עם פתרונות שונים הקשורים לתחום, בהן חברות העוסקות בהתפלת מי ים,טיהור וטיפול בשפכים,וטכנולוגיות לטיפול במים.
לסיכום, לדברי הנסיך צ'ארלס, מיוזמי תכנית "האתחול הגדול" נוצרה הזדמנות פז להפיק משהו טוב מהמשבר. להערכתנו, הזהב הירוק לא נמצא רק באנרגיות מתחדשות, משקיעים שיסתכלו קדימה ויאמצו את כלי הערכה החדשים לבחינת חוסנן של חברות, הכוללים בחינת ESG ובחינת SDG, לא רק יקטינו את ההשפעה מסיכונים עתידים אלא גם יוכלו לנצל הזדמנויות השקעה חדשות. ועד אז, בכל פעם שתשמעו את המילה מוטציה, תזכרו שהיא לא בריטית ולא דרום אפריקאית…היא גלובלית, היא הרסנית אבל – ניתנת לניצחון.
מפת הסיכונים העולמיים 2021 של הפורום הכלכלי העולמי
מקרא:
