השקעות בלי דלקים פוסיליים

הכרזה: אלטשולר שחם מפסיק להשקיע בדלקים פוסיליים, ומה זה אומר למשקיעים כאן ועכשיו

ההודעה של אלטשולר שחם מגיעה עכשיו, והיא משנה את כללי המשחק עבור משקיעים בישראל. ההכרזה על הפסקת השקעות בחברות שהעסק המרכזי שלהן הוא חיפוש, הפקה או ייצור דלקים פוסיליים יוצרת רגע ציר בשוק המקומי, ומציבה שאלות מיידיות על סיכונים, נזילות והזדמנויות.

האם זוהי טעות אופרטיבית או מהלך אסטרטגי שמנבא שינוי רחב יותר? האם תיק נטול דלקים פוסיליים מפחית סיכון אמיתי ומשפר תשואה לטווח ארוך? איך משקיע פרטי עם 100K דולר צריך לפעול עכשיו?

שאלות אלה והנחיות פרקטיות עומדות במרכז המאמר הזה, שמסביר מה קרה, למה זה חשוב, ואיך לבנות תיק שמנצל את המגמה.

תמצית מה יקראו בהמשך:

1. מה קרה ומה ההקשר
2. מה משמעות "תיק נטול דלקים פוסיליים"
3. ראיות פיננסיות ותמיכה ממחקרים עדכניים
4. אסטרטגיות מעשיות: פסיבי מול אקטיבי ותמהיל לדוגמה
5. מדידה ודיווח: KPI קריטיים
6. סיכונים פרקטיים ואיך לנהל אותם
7. השלכות קצרות, בינוניות וארוכות טווח
8. צעדים מעשיים ליישום עכשיו

למה המהלך הזה משנה עבורכם היום

ההכרזה של אלטשולר שחם אינה רק מסר תדמיתי. היא בוחנת מחדש את היעדים של מנהלי נכסים מוסדיים והשפעתם על זרמי ההון בשוק המקומי. משקיעים מבקשים הבהרות: מה המשמעות של הורדת חשיפה לנפט, גז ופחם על נזילות המניות, על ערך נכסים ועל הזדמנויות בהשקעות טכנולוגיה אנרגטית? התשובות דורשות הבנת מדיניות סינון, דפוסי ביצוע והשפעות רגולטוריות.

במאמר זה אתם תקבלו תובנות מעשיות, כלי מדידה שאפשר לבקש מקרנות ומנהלי תיק, ותמהיל לדוגמה למשקיע ריטייל עם 100K דולר. אני מסביר גם איך מנהל בוטיק יכול להציע ערך מוסף באמצעות מחקר איכותני וכיצד דרישות שקיפות של משקיעים משפיעות על בחירת נכסים.

תוכן קצר מראש: המפה שנעקוב אחריה

1. מה קרה: דיבסטמנט אלטשולר שחם ומה זה משנה
2. הגדרה ברורה: מה זה השקעה נטולת דלקים פוסיליים
3. הוכחה פיננסית: ביצועים, סיכונים והמחקרים התומכים
4. אסטרטגיות השקעה: כלים פסיביים, כלים אקטיביים ותמהיל לדוגמה
5. מדידה ודיווח: אילו נתונים לדרוש
6. סיכונים פרקטיים ואיך להתמודד איתם
7. השלכות קצרות, בינוניות וארוכות טווח
8. צעדים מעשיים ולקחים למנהלי מדיניות ולמשקיעים פרטיים

מה קרה: דיבסטמנט אלטשולר שחם וההשלכות המיידיות

אלטשולר שחם הודיעה החודש על הפסקת השקעות חדשות בתאגידים שהעסק המרכזי שלהם הוא דלקים פוסיליים. ההודעה פורסמה ומקוטלגת כתקרית משמעותית בתקשורת המקומית, ותיעוד ההודעה זמין בדיווח Infospot על אלטשולר שחם. ההשפעה המיידית נובעת מכך שזרמי הון מוסדיים מנווטים לקטגוריות אחרות, מה שמגביר ביקוש לנכסים נטולי פוסיליים ומייצר לחץ על ניירות ערך פוסיליים.

משמעות נוספת היא שדרישה לשקיפות אירועית עולה בהתמדה. משקיעים מוסדיים ופרטיים דורשים כעת דוחות פליטות ורמת חשיפה מפורטת, מה שמקשה על חברות עם מודלים עסקיים מבוססי פוסיליים להסתיר סיכונים.

מהי השקעה נטולת דלקים פוסיליים?

השקעה נטולת דלקים פוסיליים היא מדיניות סינון ברורה שמונעת או מקטינה חשיפה לחברות שבהכנסות עיקריות מגיעות מפעילות פוסילית, כגון חיפוש, הפקה, זיקוק או שימוש עיקרי בדלקים פוסיליים. יש שלוש גישות עיקריות בשוק כיום:

1. איסור מוחלט על נכסים פוסיליים.
2. סינון לפי אחוז הכנסות, לדוגמה החרגה אם יותר מ‑10% מההכנסות מגיעים מפעילות פוסילית.
3. ניהול נמוך חשיפה, שבו מחליפים מחזיקות עם אלטרנטיבות נקיות.

הבית להשקעות אחראיות, כמו Value², מציעים גישות ממוקדות שמחברות ניתוח הכנסות עם מדדי SDG, ושם דגש על חברות קטנות ובינוניות בעלות פוטנציאל צמיחה, ראו Value² — מדיה ובאתר הבית של Value².

הוכחה פיננסית: ביצועים וסיכונים בתיקים נטולי פוסיליים

מחקרים עדכניים מראים כי השקעות שמיושמות באופן מקצועי, עם ניתוח מעמיק ולא רק תוויות שיווק, יכולות להניב ביצועים תחרותיים. מקורות מחקר מרכזיים כוללים דוחות ומאמרים של Morningstar ו‑MSCI שמראים כי זרמי הון אל קרנות בנות ברות קיימא מתגברים ושיש שיפור במדדי סיכון-תשואה כאשר מודעות סביבתית משולבת בניהול הסיכונים, ראו מרכז המידע של Morningstar על השקעות ברות קיימא ועל פתרונות ה‑ESG של MSCI.

הסבירו זאת גם סוכנויות אנרגיה: סוכנות האנרגיה הבינלאומית מתעדת שינויים במאזן הביקוש וההיצע לצד מדיניות תמריצים ומיסוי, מה שמחייב התאמת תיקים פיננסיים לטווח הבינוני והארוך, ראו דוח World Energy Outlook 2024 של IEA.

המשמעות המעשית היא שאם מנהלי תיק מיישמים סינון בצורה חכמה, הם יכולים למזער סיכון מעבר ולזהות הזדמנויות בקטגוריות כמו אחסון אנרגיה, רשתות חכמות ותשתיות טעינה לרכב חשמלי.

אסטרטגיות השקעה: פסיבי מול אקטיבי ותמהיל לדוגמה

פסיבי תעודות סל ומדדים נטולי פוסיליים נותנים כניסה מהירה לשוק בעלויות נמוכות. הם מתאימים למשקיעים שמחפשים שקיפות ועלויות נמוכות. החיסרון הוא חוסר היכולת לבחור חברות קטנות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.

אקטיבי ניהול אקטיבי מאפשר לזהות חברות גדילה small cap שעדיין לא נכנסו למדדים. הבית להשקעות אחראיות שמחזיקים דטה וביצוע בדיקות שרשרת אספקה יכולים למצוא ערך משמעותי לטווח הבינוני. זהו היתרון התחרותי של Value², שמשלבת ניתוח הכנסות לפי SDG ומבטיחה עקיבות בדיווח, ראו Value² מדיה.

תמהיל לדוגמה למשקיע ריטייל עם 100,000 USD

1. 40% קרנות גדולות נטולות פוסיליים בשווקי ארה"ב ואירופה, כדי לקבל איזון וסחירות.
2. 30% חשיפה לחברות צמיחה small/mid cap מנוהלות אקטיבית, לזיהוי ערך עתידי.
3. 20% תשתיות ואג"ח ירוקות, להפחתת תנודתיות והכנסות קבועות.
4. 10% מזומן לנזילות והזדמנויות ורכישות במרווחים.

התמהיל נועד לאזן בין הגנה מפני סיכוני מעבר ובין חשיפה להזדמנויות צמיחה בתחום האנרגיה הנקייה.

מדידה ודיווח: KPI חיוניים ודאטה שאסור לוותר עליו

ללא מדידה יש רק טיעון שיווקי. הנה רשימת מדדים שחובה לדרוש מקרנות ומנהלי תיק:

• carbon footprint, במונחים של tCO2e למיליון דולר הכנסה, להצגת עוצמת הפליטה יחסית להכנסה.
• financed emissions, לחישוב פליטות שמיוחסות להשקעות שבבעלותכם.
• אחוז הכנסות שלחברות מהשקעות מספקים פתרונות תואמי SDG.
• עמידה במסגרת TCFD ובתקנות SFDR של האיחוד האירופי, להגברת שקיפות והקבלה בין קרנות.

היהירות היא בבקשה לדוחות תקופתיים עם פירוט פילוח השקעות, ובדיקה של דירוגים חיצוניים כמו MSCI או Sustainalytics. קורסים והכשרות מקומיות תומכות ביישום נכון של מדדים אלה, למשל בהצעות הקורסים של Kayama, אוניברסיטת חיפה.

סיכונים ואתגרים פרקטיים

greenwashing, כלומר הצגה שיווקית של קיימות ללא אימות אמיתי, מהווה סיכון עיקרי. כדי לצמצם אותו דרשו בדיקות צד שלישי ופירוט שרשרת אספקה.

תנודתיות שוק, בעיקר עליות מחירים זמניות בנפט, עלולה להטעות משקיעים ולהטות תשואות לטווח הקצר. תכנון תמהיל שיתמודד עם תנודות הוא קריטי.

נזילות של מניות small cap מהווה סיכון נוסף. קבעו אסטרטגיית יציאה והגבלת חשיפה למניות עם נזילות נמוכה.

רגולציה שנעה מהר יכולה להאיץ ירידת ערך בנכסים פוסיליים. יחד עם זאת, רגולציה יוצרת גם תמריצים לתחומים נקיים.

השלכות קצרות, בינוניות וארוכות טווח

השלכות קצרות טווח (0–12 חודשים)

1. עלייה בביקוש לקרנות נטולות פוסיליים לאחר ההודעה המוסדית.
2. תנודות מחירים בנכסים פוסיליים בעקבות זרמי דיבסטמנט.
3. דרישה לדיווחים ותיקונים באסטרטגיות נזילות בקרנות.

השלכות בינוניות טווח (1–3 שנים)

1. גידול בהשקעה בחברות טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, אחסון אנרגיה וטעינת EV.
2. כניסת שחקנים מוסדיים נוספים לשוק האימפקט ויצירת מוצרים פיננסיים חדשים.
3. שיפור בתשתיות מדידה ודיווח, והכרה רחבה יותר ב‑financed emissions.

השלכות ארוכות טווח (3+ שנים)

1. פיצול מתמשך בין נכסים פוסיליים לנכסים נטולי פוסיליים מבחינת מחיר וסיכון.
2. שינויים מבניים בכלכלות מובילות עקב מעבר לאנרגיה נקייה.
3. יצירת קטגוריות השקעה חדשות ושיטות מדידה מתקדמות לאימפקט.

מקורות מקצועיים, כולל דוחות ה‑IEA, מצביעים על כך שהמעבר האנרגטי מתפתח בקצב שמאלץ התאמות פיננסיות, ראו IEA WEO 2024.

דוגמאות אמתיות להמחשה

1. דיבסטמנט מוסדי: הכרזות על הפסקת השקעה בפחם ובנפט על ידי גופים באירופה השפיעו על עלות ההון של חברות פוסיליות, וכך הגבירו את התחרותיות של חברות מתחדשות. דיווחים של גופים מוסדיים מראים על הגדלת חשיפה לקרנות ברות קיימא, ראו Morningstar על מגמות תזרימי כספים בר קיימא.
2. הצלחות אקטיביות: מנהלי קרנות בוטיק זיהו חברות אחסון ושירותי רשת קטנות שנכנסו להסכמים ארוכי טווח עם מפעילי רשת. השקעה מוקדמת באותן חברות הניבה תשואה משמעותית בפרק זמן של 2–3 שנים, מה שמדגים את היתרון של מחקר איכותני.

רשימת צעדים מעשיים להתחלה – רשימה ממוספרת לשימוש מיידי

הקדמה לרשימה: הפעולות הבאות מקצרות את הדרך מלקבל החלטה רגשית להשקעה מושכלת. בצעו אותן לפי סדר עדיפות, ותוכלו ליישם מדיניות נטולת פוסיליים תוך זמן קצר.

1. הגדירו מדיניות סינון ברורה, קבעו אחוז הכנסות פוסיליות שיפרוש את החברה מהתיק.
2. בקשו דוחות פליטה ו‑financed emissions מכל קרן או מנהל תיק שאתם שוקלים.
3. ולו את התמהיל: שילוב קרנות פסיביות נטולות פוסיליים יחד עם חשיפה אקטיבית בבוטיק.
4. בדקו דירוגים חיצוניים כמו MSCI או Sustainalytics, ובקשו דוחות אימפקט עם מדדים כמותיים.
5. השקיעו בחינוך פיננסי: סדנאות וקורסים על השקעות אימפקט, לדוגמה בKayama, אוניברסיטת חיפה.
6. בקשו שקיפות בדמי ניהול, אסטרטגיית יציאה ודוחות ביצועים שנתיים.
7. תכננו אסטרטגיית נזילות ומגבלות חשיפה ל‑small cap.

סיכום קצר של הרשימה: בצעו את הצעדים האלה כדי להפחית סיכון greenwashing ולבנות תיק שיש לו גם מדידה וגם פוטנציאל תשואה.

נקודות למנהלים וקובעי מדיניות

1. קבעו סטנדרט ברור להגדרת "פוסילי" על מנת להימנע מפרשנויות שונות.
2. דרשו דיווח מלא על financed emissions, לשם שקיפות משוקית.
3. קידמו תמריצים להשקעה בתשתיות נקיות, כדי להפחית סיכון תפקודי למשק.
4. תמכו בהסברה למשקיעים פרטיים על יתרונות סינון נכון ומדידת אימפקט.

מסקנות עיקריות

• השקעות נטולות דלקים פוסיליים הן גם אסטרטגיה פיננסית וגם אמצעי להקטנת סיכון מעבר.
• ניהול אקטיבי מקצועי, בשילוב מדידה כמותית של פליטות, מגדיל את הסיכוי להשגת תשואה תחרותית.
• החלטות דיבסטמנט מוסדותיות, כגון החלטת אלטשולר שחם, משנות זרמי הון ויוצרות ביקוש לנכסים נטולי פוסיליים.
• דרשו שכבות בדיקה, כגון דירוג חיצוני ובדיקות שרשרת אספקה, ודוחות לפי מסגרות כמו TCFD ו‑SFDR.
• התחילו בתמהיל מאוזן שמשלב קרנות גדולות, חשיפה אקטיבית ל‑small cap, תשתיות ירוקות ונזילות.

ההזדמנות היא עכשיו: האם אתם מעדיפים לשבת בצד בזמן שהשוק מתמיין, או להגדיר מדיניות ברורה ולפעול בהכרחיות? האם תרצו שנבנה עבורכם תרחיש מותאם ל‑100K דולר שמראה את ההשפעה על תשואה וסיכון?

שאלות נפוצות

Q: מה ההבדל בין השקעה נטולת פוסיליים לבין קרן ESG רגילה? A: קרן ESG כוללת שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשליים כחלק מתהליך הבחירה, אך לא תמיד מסננת חברות פוסיליות לחלוטין. קרן נטולת פוסיליים מחויבת להימנע מחשיפה ישירה לחברות שבפעילותן המרכזית יש דלקים פוסיליים. חשוב לבקש מדדים כמו financed emissions ואחוז הכנסות מ‑SDG כדי להבין את האימפקט האמיתי.

Q: האם השקעה בלי דלקים פוסיליים מסוכנת יותר מבחינת תשואה? A: לא בהכרח. במחקרים עדכניים נראית יכולת להשיג ביצועים תחרותיים בטווח הארוך כאשר יש ניהול מקצועי וניתוח עומק. בטווח הקצר יש רגישות למחירי נפט ולתנודתיות. תמהיל מאוזן וניהול אקטיבי מפחיתים סיכונים.

Q: אילו מדדים כדאי לדרוש מקרן נטולת פוסיליים? A: בקשו carbon footprint, financed emissions, אחוז הכנסות מחברות המספקות פתרונות תואמי SDG, ודיווח לפי מסגרות כמו TCFD ו‑SFDR. דרשו גם פירוט פילוח השקעות לפי סקטור וגאוגרפיה ודוחות ביצועים תקופתיים.

Q: איך מתמודדים עם greenwashing בפועל? A: דרשו דירוגים חיצוניים כגון MSCI או Sustainalytics, בדקו שרשרת אספקה, בקשו דוחות אימפקט מפורטים ודוגמיות מהעבר. שקיפות ושימוש במסגרות מקובלות מקטינים משמעותית את הסיכון ל‑greenwashing.

Q: מה הצעד הראשון למשקיע פרטי שרוצה להיכנס לתחום הזה? A: הגדירו מטרות פיננסיות ורמת סיכון, בקשו דוחות פליטה ומדדי financed emissions מקרנות שבחרתם, שקלו שילוב של קרן פסיבית נטולת פוסיליים יחד עם חשיפה אקטיבית ב‑small cap, ובצעו ייעוץ מקצועי אם צריך.

אודות Value²

Value² היא הבית להשקעות אחראיות החלוץ בישראל בתחום ה״השקעות אחראיות״. החברה הוקמה בתחילת 2019 ומציעה קרנות מנוהלות המשקיעות בתיקי השקעות מאוזנים של חברות ציבוריות מצטיינות, המתאפיינות בהתנהלות ארגונית וניהול סיכונים ברמה גבוהה (ESG), ובמקביל נותנות מענה לצרכים גלובליים בוערים עם פוטנציאל צמיחה גבוה (SDG).

התוצאה -הבית להשקעות אחראיות, נטול דלקים פוסיליים, בעל השפעה מדידה, שמציג ביצועים עקביים העולים על מדדי הייחוס המקובלים, תוך מחויבות לתשואות פיננסיות חזקות.

אין באמור התחייבות להשגת תשואה או להוות אינדיקציה לתוצאות העתיד. האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בשותפויות/במוצר פיננסי אחר ו/או ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ההשקעה הינה על בסיס הצעה פרטית. הזכויות בשותפות אינן רשומות ולא ירשמו למסחר בבורסה או בשוק מוסדר. ההשקעה במוצרים השונים הינם בהתאם לתנאי ההסכמים וטומנים בחובם סיכונים כמפורט בהסכמים וכן סיכונים נוספים הנובעים מחשיפה לני"ע.

אם תרצו לראות דוח פליטות מותאם אישית או תמהיל לדוגמה ל‑100K דולר, נשמח לתאם פגישה ולהראות מספר תרחישים אפשריים. מה הצעד הראשון שאתם מוכנים לבצע עכשיו?