השקעות בלי דלקים פוסיליים

האם אפשר להגן על ההון שלך ולתרום לירידה בפליטות בו זמנית?

אתה עומד מול החלטה שמשפיעה על הכיס ועל העתיד, להשקיע בדרך שנמנעת לחלוטין מדלקים פוסיליים. זה לא רק רגש סביבתי, אלא גם ניהול סיכונים פיננסי מהותי. השקעות נטולות דלקים פוסיליים מחריגות חברות הכרייה, ההפקה והאספקה של פחם, נפט וגז, וממקדות את ההון בחברות שמייצרות הכנסות ממוצרים ושירותים בני קיימא. מחקרים וממסדות בינלאומיים מצביעים על כך שתיקים שמשלבים שיקולי ESG מציגים לעיתים ביצועים תואמי סיכון דומים ואף טובים יותר, ורגולציה משתנה מגבירה את הסיכון לנכסים מבוססי פוסיליים, ולכן יש לך פה הזדמנות לפרופיל סיכון ותשואה טוב יותר ועדיין למדוד השפעה ממשית. לעוד קריאה על מגמות הסטת השקעות בישראל ניתן לפנות לניתוח של Fossil Free Israel.

כא משקיע, אתה רוצה תשואה והגנה על ההון שלך. יחד עם זאת, אתה גם צריך להיות מסוגל להתמודד עם שינויים רגולטוריים מהירים ופגיעה בערך נכסים אם הדרישה לאנרגיה מתחדשת תחריף. מאז גל הסטת ההשקעות הבולט שהתחיל סביב 2015, אוניברסיטאות, קרנות פנסיה וגופים ציבוריים רבים מיישמים מדיניות חריגה מנכסי פוסיליים, כחלק מאסטרטגיית ניהול סיכונים ופילוסופיית אחריות תאגידית, כפי שמסמכים של תנועת ה‑divestment מדווחים. מבחינת עדויות, סוכנויות אנרגיה ובתי מחקר מדגישים כי המעבר לאנרגיה נקייה יציב סיכונים לנכסים פוסיליים אם לא תתבצענה התאמות בזמן, ראו למשל דו"חות IEA. בפועל, יש לך היום כלים למדוד השפעה, דרכים לגלות greenwashing, ומתודולוגיות להשוואת תשואות מול סיכונים, כך שהבחירה בנתיב פוסיל‑פרי יכולה להיות מחושבת ורווחית.

תוכן העניינים

• למה להשקיע בלי דלקים פוסיליים עכשיו?
• מה זה אומר "פוסיל‑פרי"? סוגי החרגות ואסטרטגיות
• האם זה משתלם? ביצועים, סיכונים ודמי ניהול
• איך לבנות תיק פוסיל‑פרי: דוגמה פרקטית למשקיע עם 100,000 דולר
• איך למדוד ולהוכיח השפעה? KPI ומיפוי ל‑SDG
• איך להימנע מ‑greenwashing – שאלות קריטיות למשקיע

למה להשקיע בלי דלקים פוסיליים עכשיו?

הסיבה העיקרית היא ניהול סיכונים ועמידה בדרישות דיווח מתהדקות. לפי ניתוחים של סוכנויות אנרגיה, חלק מהמאגרי פוסיליים עשויים להישאר בלתי מנוצלים אם מדיניות האקלים תתקדם בקצב הנדרש להפחתת פליטות, מה שמקנה סיכון להכרה בהפסדי ערך בנכסים אלה, ראו דו"ח IEA. בנוסף, משקיעים מוסדיים ממשיכים לדרוש כלים שמשלבים תשואה עם מדדי השפעה, וזאת תוך שימוש בדיווחים שקופים ובמתודולוגיות מוכחות, כפי שמדווחים מחקרי תעשייה וניתוחי שוק של Morningstar. אם אתה רוצה לשמר רלוונטיות וביצועים, תיק פוסיל‑פרי נותן מענה להכנסות העתידיות ולדרישות דיווח סבירות.

מה זה אומר "פוסיל‑פרי"? סוגי החרגות ואסטרטגיות

הגדרה בסיסית היא הימנעות מהשקעה בחברות העוסקות בהפקה, עיבוד או אספקה של דלקים פוסיליים. אבל בפועל יש אסטרטגיות שונות שנמצאות בשימוש:

החרגה מלאה מול אסטרטגיית מעבר

החרגה מלאה, exclusionary screening, יוצאת מכל חברת פוסיליים לחלוטין. זו דרך נקייה וברורה. לעומת זאת, גישת מעבר מאפשרת להשקיע בחברות שמציגות תוכנית מעבר לצמצום הפוסיליים, או בחברות שבהן פחות מ‑10 אחוז מההכנסות מגיע מפעילות פוסילית. החלטה בין ניקיון מוחלט לתמיכה במעבר משפיעה על חשיפות, עלויות ונזילות של התיק.

השקעה מבוססת הכנסות

גישה revenue based בוחרת חברות לפי אחוז ההכנסות שמגיע מפתרונות בני קיימא, כגון אנרגיה מתחדשת, תחבורה חשמלית, בנייה ירוקה וחקלאות בת קיימא. גישה זו מספקת מדד אובייקטיבי יותר להשפעה פיננסית.

נטייה חיובית לתעשיות צמיחה

אתה יכול להטות את התיק לענפים בעלי פוטנציאל צמיחה כמו טכנולוגיות אנרגיה, תשתיות ניטרליות פחמן, ופתרונות אנרגיה מבוזרת. זו טקטיקה שמשלבת שיקולי תשואה מול השפעה.

ניהול אקטיביסטי

מעורבות משקיעים כוללת דרישות לדיווח, הצבעות אסטרטגיות ולחץ על הנהלות לצמצום פליטות. מעורבות כזו יכולה להניב שיפור ערך לטווח הארוך, כך מראה ניסיון מהשווקים והדיווחים של סוכנויות דירוג ESG כמו MSCI ו‑Sustainalytics.

האם זה משתלם? ביצועים, סיכונים ודמי ניהול

השאלה הראשונה שאתה שואל היא האם אתה מוותר על תשואה. מחקרים ותוצאות של מעקב קרנות מראים כי קרנות עם מדדי ESG לעיתים קרובות מהוות אפשרות תחרותית, ולעיתים גם נהנות מקיטון עלויות הון עקב גיוסי הון גבוהים של משקיעים שמעדיפים חשיפה ברת קיימא, לפי ניתוחי Morningstar. עם זאת יש סיכונים שאסור להתעלם מהם, ביניהם ריכוז סקטוריאלי, חשיפה לטכנולוגיות חדשות, ובעיית דמי ניהול גבוהים בקרנות נישות. כדי לקבל תמונה נכונה עליך לשקלל ביצועים מותאמי סיכון, דמי ניהול, ופיזור גיאוגרפי.

לדוגמה, מחקר מקיף על ביצועי תיקים ex‑fossil הראה תקופות שבהן התיקים לא נראו כחלשים לעומת מדדי שוק, ואתה יכול לעיין בעבודה של ארגונים מקומיים כמו Fossil Free Israel לקבלת תובנות מקומיות.

איך לבנות תיק פוסיל‑פרי: דוגמה פרקטית למשקיע עם 100,000 דולר נניח שיש לך 100,000 דולר ואתה רוצה תיק מאוזן, פוסיל‑פרי ומתוכנן היטב:

60% – קרן מניות גלובליות ESG, עם חשיפה ל‑Large caps ואינדיקטורים ל‑SDG, כדי לקבל יציבות ושוק רחב, לדוגמה קרנות שמצוינות במדריך הקרנות של Value². 20% — קרן השפעה צפון אמריקאית הממוקדת באנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות נקיות, להיחשף להתקדמות טכנולוגית ולצמיחה עתידית. 10% – תיק השפעה ישראלי בניהול מקומי לחיזוק הזדמנויות בשוק המקומי ולניצול יתרונות רגולטוריים מקומיים, עיין בדף הקרנות הגלובליות של Value². 10% – מזומן או אג"ח קצר טווח לשמירת נזילות ולהפחתת תנודתיות, וכן להכנות להקצאות עתידיות.

הדגשים לניהול:

• פזר לפי גיאוגרפיה ומטבע כדי לצמצם סיכון מדיניות ומטבע.
• בדוק דמי ניהול והשווה ביצועים מותאמי סיכון מול מדדי ייחוס.
• דרוש מתודולוגיית החרגה ברורה ותצוגת החזקות מפורטת.
• התמקד במדדים כמו עצמת פחמן ואחוז הכנסות מפתרונות בני קיימא.

איך למדוד ולהוכיח השפעה? KPI ומיפוי ל‑SDG

משקיע חכם מודד. מדדים מרכזיים שאתה צריך לדרוש כוללים עצמת פחמן, כלומר פליטות ליחידת הכנסה, והאחוז מההכנסות שמגיע מפתרונות בני קיימא. מיפוי ליעדי ה‑SDG של האו"ם מספק מסגרת להשוואה בין מנהלים ולהבנת הקשר העסקי בין ההשקעה להשפעה חברתית וסביבתית, ראו את אתרי ה‑UN SDGs למידע על מטרות ספציפיות. בנוסף, בדוק דירוגי צד ג' כמו MSCI ESG ratings ו‑Sustainalytics כדי לאמת טענות מנהלים.

דיווח תקופתי ושקיפות הם קריטיים. בקש דוחות השפעה שנתיים, פירוט החזקות, ושינויים במהלך השנה. דרוש KPI עם יעדים ברורים ולוחות זמנים, והעדפות למתודולוגיות מאומתות חיצונית.

איך להימנע מ‑greenwashing – שאלות קריטיות למשקיע כדי לא להיתפס למיתוג בלבד, שאל שאלות ברורות ודרוש מסמכים תומכים:

האם יש רשימת החרגות מפורשת, ומי מאמת אותה? חפש auditor חיצוני. מהי המתודולוגיה למדידת ההכנסות מפתרונות בני‑קיימא? בקש דוגמאות ושקיפות. האם יש דוחות השפעה שנתיים עם KPI ברורים, האם יש מחויבויות מדידות? מהי מדיניות ההצבעה והמעורבות של המנהל, והאם יש דוגמאות להשפעה ממשית על חברת פורטפוליו? מהו היקף החשיפה לפוסיליים לפני החרגה, וכיצד נעשה תהליך ההסרה של נכסים?

את התשובות תקבל בדרך כלל במסמכי ההשקעה ובדוחות הקרן. אם אין מסמכים ברורים, תהיה זהיר.

למה לבחור ב‑Value²? היתרונות התחרותיים וההצעה המעשית

Value² היא הבית להשקעות אחראיות, ממוקד ב‑ESG ובפתרונות נטולי פוסיליים. אם אתה מחפש מנהל שמשלב אנליזה פיננסית עם מדדי ESG מובנים ושקיפות, Value² מציעה קרנות ותיקים שמודדים השפעה ושואפים תשואה תחרותית. תוכל לקרוא על הגישה ועל פתרונות נטולי פוסיליים בדף ה‑ESG והאימפקט של Value² ובמדריכים באתר.

יתרונות מעשיים:

• מתודולוגיה ברורה למדידת כמותית של השפעה, כולל מיפוי ל‑SDG ושימוש ב‑KPI.
• שקיפות מלאה בדוחות ודיווחי השפעה שנתיים.
• ניסיון ניהולי והתאמה לגופים שונים, מקמעונאים עבור משקיעים מוסדיים, משפחות וחינוך אקדמי.
• שילוב בין ניתוח פיננסי קפדני לבין מדדי השפעה לגיבוי קבלת החלטות.

צעדים פרקטיים להתחלה

1. קבע את המטרות שלך, איזון בין תשואה והשפעה, והגדר גבולות לפוסיליים.
2. בקש מסמכים מלאים ממנהלי קרנות, כולל מתודולוגיית חריגה ודוחות KPI.
3. בנה תמהיל ראשוני עם פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי.
4. קבע מנגנון מעקב רבעוני לבחינת הביצועים וההשפעה.
5. קבע פגישה ייעוץ להתאמה אישית אם תרצה עזרה בבניית התיק.

נקודות מפתח

• קבע מטרות ברורות: תשואה מול השפעה, והגדר גבולות לפוסיליים.
• דרוש שקיפות: רשימות החרגות, מתודולוגיות הכנסה ודוחות KPI.
• פזר סיכונים: גיאוגרפיה, סקטורים ומטבעות מפחיתים תנודתיות.
• בדוק דמי ניהול ותשואות מותאמות סיכון מול מדדי ייחוס.
• בקש אישור צד ג' ומדידות חיצוניות כדי להימנע מטעויות greenwashing.

לקחת צעד היום יכול לשנות את פרופיל הסיכון והתשואה שלך מחר, ולפתוח פתח להשפעה מדידה לצד תשואה תחרותית. עדיף לפעול מתוך תוכנית, להתייעץ עם מנהל שמבין גם שווקי הון וגם מדידת השפעה, ולדרוש שקיפות מלאה בכל שלב. אם אתה מוכן להבין את האפשרויות ולבנות תיק שמאזן תשואה עם מדידה והשפעה, קבע שיחה עם יועץ השקעות המתמחה ב‑ESG והתחל בבדיקה של מסמכי הקרנות והמדדים.

שאלות נפוצות

Q: האם תיק פוסיל‑פרי יפגע בתשואה שלי? A: לא בהכרח, מחקרים ותצפיות שוק מראים כי תיקי ESG לעיתים מציגים ביצועים תואמי סיכון דומים ואף טובים יותר, תלוי בבחירת ניהול מקצועי, בפיזור ובבדיקה מעמיקה של החזקות. כדאי לבחון דוחות ביצועים היסטוריים ודוחות צד ג' לפני קבלת החלטה, ראו ניתוחים של Morningstar.

Q: איך אני יודע אם קרן באמת פוסיל‑פרית ולא רק "מכסה ירוק"? A: בקש רשימת החרגות מפורשת, בדוק מי מאמת אותה, דרוש מתודולוגיית חישוב הכנסות מפתרונות בני‑קיימא ודוחות שנתיים עם KPI. בדוק האם קיימת ביקורת חיצונית ותיעוד שינויים בהחזקה לאורך זמן.

Q: אילו מדדים מרכזיים כדאי לעקוב אחריהם מבחינת השפעה? A: התחל עם עצמת פחמן (carbon intensity) ואחוז הכנסות מפתרונות בני‑קיימא. הוסף מיפוי ליעדי SDG ודירוגי ESG צד ג' להשוואה ולבקרה, לדוגמה MSCI ESG ratings ו‑Sustainalytics.

Q: האם בית השקעות קטן כמו Value² יכול לספק ביצועים ותשתית אמינה? A: כן, בתי בוטיק יכולים להיות מהירים וגמישים אם יש להם מתודולוגיה ברורה וניסיון מוכח. דרוש ראיות לניסיון ניהולי, דוחות ביצועים והמלצות משקיעים קיימים. בדוק גם רישום רגולטורי ואישור מנהלי השקעות.

Q: מה ההבדל בין חריגה מלאה לגישה מבוססת הכנסות? A: חריגה מלאה מסירה כל חשיפה לחברות פוסיליות. גישה מבוססת הכנסות מאפשרת להשקיע בחברות שמייצרות חלק מההכנסה מפתרונות בני‑קיימא. הבחירה תלויה במטרות שלך, ניקיון מלא או תמיכה במעבר תעשייתי.

Q: האם יש סיכונים רגולטוריים שהמשקיע חייב להכיר? A: כן, שינויי רגולציה לדיווח פליטות ומסים על פליטות יכולים להשפיע משמעותית על שווי חברות פוסיליות. מומלץ לעקוב אחרי דו"חות IEA וניתוחים של גופים מקצועיים כדי להבין מגמות ארוכות טווח.

אודות Value²

Value² היא הבית להשקעות אחראיות החלוץ בישראל בתחום ה״השקעות אחראיות״. החברה הוקמה בתחילת 2019 ומציעה קרנות מנוהלות המשקיעות בתיקי השקעות מאוזנים של חברות ציבוריות מצטיינות, המתאפיינות בהתנהלות ארגונית וניהול סיכונים ברמה גבוהה (ESG), ובמקביל נותנות מענה לצרכים גלובליים בוערים עם פוטנציאל צמיחה גבוה (SDG). התוצאה, הבית להשקעות אחראיות, נטול דלקים פוסיליים, בעל השפעה מדידה, שמציג ביצועים עקביים העולים על מדדי הייחוס המקובלים, תוך מחויבות לתשואות פיננסיות חזקות. אין באמור התחייבות להשגת תשואה או להוות אינדיקציה לתוצאות העתיד. האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בשותפויות/במוצר פיננסי אחר ו/או ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ההשקעה הינה על בסיס הצעה פרטית. הזכויות בשותפות אינן רשומות ולא ירשמו למסחר בבורסה או בשוק מוסדר. ההשקעה במוצרים השונים הינם בהתאם לתנאי ההסכמים וטומנים בחובם סיכונים כמפורט בהסכמים וכן סיכונים נוספים הנובעים מחשיפה לני"ע.