מה משותף ל-1,221 מנהלי השקעות, כולל של כמה וכמה ענקים, דוגמת Blackrock Vanguard ו-State Street Global Advisors?
ומה משותף להם, ולקרנות פנסיה דוגמת CalPERS ו-CalSTRS האמריקאיות, GPIF היפנית (קרן הפנסיה של ממשלת יפן – מהגדולות בעולם) ו-ABP ההולנדית?
כל אלה חתומים על יוזמת ההשקעות האחריות, ה-Principles of Responsible Investment ומטמיעים שיקולים של ניהול נושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי בתהליך קבלת החלטות השקעה, או במוצרים מסויימים המוצעים ללקוחותיהם, ולעיתים מיישמים על כלל ההשקעות שלהם.
הרוב המכריע של המחקרים מראה שאסטרטגיות של השקעות אחראיות מגדילות את התשואות או לכל הפחות לא פוגעות בביצועים הפיננסיים.
כך לדוגמא מחקר שנעשה על ידי מנהלי ההשקעות של דויטשה בנק, יחד עם אוניברסיטת המבורג הראה כי מעל 62% מהמחקרים מראים כי קיימת הלימה בין אחריות תאגידית לביצועים פיננסים.
איך הם משיגים את התשואות הללו? האם באמצעות תרומות לנזקקים או השקעה במתנ"סים? לחלוטין לא. מדובר על משקיעים אוניברסלים אשר מתייחסים לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי, יחד עם התייחסות לפרמטרים פיננסיים, בהשקעה במניות של חברות ציבוריות, באגרות חוב או בהשקעות בנדל"ן.
השקעות אחראיות אינן תרומה לקהילה, אלא השקעות פיננסיות לכל דבר. שרבוב של המושגים השונים הוא קצת פייק ניוז.
קיימת הבנה בגופים הפיננסים המתמקדים בעולם כי מדובר על ניהול סיכונים מתקדם יותר.הבנה כי במטרה להשיא תשואה ללקוחות שלהם, חשוב כשמשקיעים בחברת אנרגיה להבין כיצד היא מנהלת את סיכוני הסביבה שלה, איך היא מקטינה את הזיהום שלה ואיך היא נערכת לעולם העובר לאנרגיות מתחדשות. לא רק כדי להציל את העולם אלא בשל רגולציה שהופכת להיות מחייבת יותר ותלות במשאבי טבע שהופכים לנדירים.
וכך לדוגמא מנהל השקעות אחראיות יסתכל למשל על דו"חות טבע שמדוחת בעצמה על הפגיעה בעסקיה עקב חקירות השוחד האחרונות, סגירת המפעל בהונגריה עקב אי עמידה בבדיקות איכות והתביעות בארה"ב על חלקה במה שהוגדר כמגפת משככי הכאבים הנרקוטיים. מנהל השקעות אחראי ודאי שיינסה להבין כיצד החברה נערכת כדי להימנע מעוד סיבוב כזה וכיצד חברות אחרות פועלות כדי לא להסתבך – עוד לפני שהן הסתבכו. הוא גם עלול לפנות אליהן ולבקש מהן יותר שקיפות כדי להבין מה מצבן.
ארגון ה PRI הוקם על ידי משקיעים אחראיים מובילים שהבינו שיש חשיבות להערך לנושא יחד. וכך בשנה האחרונה ביותר ויותר מדינות גופים פיננסים מגדילים את המחוייבות וחותמים על מה שנקרא stewardship code אשר מתייחס בפירוש למחוייבות של הגופים הפיננסים להתייחס במפורש לפרמטרים אלה, כך קורה בבריטניה, באוסטרליה בברזיל ובמדינות רבות אחרות בעולם. במקביל גם הרגולטורים הפיננסים לא נשארים אדישים לנושא. ניתן לראות מגוון של רגולציות ודרישות בעולם. חלקם קבעו דרישות מהמוסדיים לדווח על מדיניות השקעות אחראיות, חלקם דרשו לשקול נושאים אלה ובשבדיה שר האוצר מקדם חקיקה שלא תאפשר למנהלי השקעות שמתעלמים מתחום זה בכלל להציע קרן פנסיה.
כך שהחוזר של דורית סלינג'ר הדורש מהגופים המוסדיים לדווח על מדיניות השקעות אחראיות שלהם, יאפשר למדינת ישראל להצטרף לקבוצה מכובדת וגדלה והולכת של מדינות שהבינו שמדובר על נושא מהותי כדי להבטיח את הרווחים שלנו בטווח הבינוני והארוך – והאם לא זה מה שפנסיה אמורה לעשות?
נשארת בידי המוסדיים החלטה האם בעזרת הדרישה הזאת הם מעוניינים להרחיב את נקודת מבטם להסתכלות הוליסטית יותר, להבין טוב יותר את הסיכונים בהשקעותיהם ולגלות הזדמנויות השקעה חדשות, או להתעלם מהמגמה הולכת וגדלה שאליה הצטרפו כבר מוסדיים המנהלים מעל ל 17 טריליון דולר של נכסים. הבחירה בידיהם.
נגה לבציון נדן – מנכ"לית Greeneye – מומחים לבניית כלים פיננסים אחראים
